בשנים האחרונות משהו השתנה בדרך שבה כסף זורם בישראל. משקיעים, גופים מוסדיים וחוסכים לפנסיה כבר לא מסתכלים רק על התשואה. הם רוצים לדעת לאן הולך הכסף שלהם, ואיזו השפעה יש לו על הסביבה. כך נולד תחום שלם של מימון ירוק, שמנתב הון לפרויקטים שמקדמים אנרגיה נקייה, התייעלות אנרגטית וצמצום זיהום.
אגרות חוב ירוקות נכנסות גם לישראל
אחד הכלים הבולטים בתחום הוא אגרות החוב הירוקות. אלה הלוואות שהציבור נותן לגוף שמנפיק אותן, אבל בתנאי שהכסף ישמש רק למטרות סביבתיות מוגדרות מראש. בתחילת 2023 ישראל הנפיקה לראשונה אגרות חוב ירוקות בהיקף של שני מיליארד דולר לעשר שנים, והביקוש היה גבוה בהרבה מהסכום שביקשה לגייס. הכספים מיועדים לפרויקטים ירוקים של המדינה, והממשלה מתחייבת לדווח בדיוק לאן הם הולכים.
השקעות אחראיות הופכות לשפה של השוק
לצד אגרות החוב צמחה גם תרבות של השקעות אחראיות. גופים פיננסיים פותחים מסלולי חיסכון בני קיימא, וקרנות רבות בוחרות להשקיע רק בחברות שעומדות בקריטריונים סביבתיים וחברתיים. ההיגיון פשוט. חברה שמנהלת נכון את הסיכונים הסביבתיים שלה נחשבת היום להשקעה בטוחה ויציבה יותר לטווח הארוך, ולכן גם מצליחה לגייס כסף בריבית נמוכה יותר ולמשוך אליה משקיעים גדולים שמחפשים יציבות.
בזן והשקיפות מול המשקיעים
כאן נכנסות לתמונה החברות הציבוריות שמדווחות על היעדים הסביבתיים שלהן. ככל שחברה שקופה יותר לגבי צריכת האנרגיה, הפליטות ותוכניות ההתייעלות שלה, כך קל יותר למשקיעים להעריך אותה. בזן, מקבוצות התעשייה הגדולות בישראל, היא דוגמה לתאגיד ציבורי שפועל בסביבה רגולטורית מורכבת ונדרש לדווח על ביצועיו הסביבתיים. דיווח מסודר כזה מאפשר לשוק ההון לתמחר נכון את הסיכון ואת ההזדמנות, ומחבר בין התעשייה לבין הכסף הירוק שמחפש בית.
מדדי קיימות שמשנים את כללי המשחק
הבורסה בתל אביב מציעה כיום מדדים שמתמקדים בחברות בעלות ביצועים סביבתיים וניהוליים טובים. מדדים אלה הופכים את הקיימות למדד מדיד שמשפיע ישירות על שווי המניה ועל היכולת לגייס הון זול יותר. חברה שנכנסת למדד כזה זוכה לחשיפה רחבה, וכספים של קרנות מחקות זורמים אליה כמעט אוטומטית.