בזן והמחיר האמיתי של הדלק – כמה באמת משלם הציבור הישראלי?

כשאנחנו מתדלקים את הרכב בתחנת הדלק, אנחנו רואים רק את המחיר שמופיע על השלט. אבל העלות האמיתית של הדלק בישראל גבוהה בהרבה ממה שמשלמים בקופה.

עלות חיצונית: המספרים שלא מופיעים בחשבונית

לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה לשנת 2024, העלות החיצונית של פליטת מזהמים לאוויר בישראל מגיעה ל-38 מיליארד שקל בשנה. מתוך סכום זה, כ-22 מיליארד שקל נובעים ממזהמים מקומיים שפוגעים ישירות בבריאות הציבור. העלות הזו כוללת טיפולים רפואיים, אשפוזים, ימי עבודה שאבדו ופגיעה באיכות החיים של מיליוני אזרחים. בפועל, כל משפחה ישראלית משלמת אלפי שקלים בשנה על נזקי זיהום האוויר, גם אם היא לא מודעת לכך.

5,510 מקרי מוות בשנה – יותר מתאונות דרכים

הנתון המזעזע ביותר הגיע מדוח משותף של המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות שפורסם בינואר 2025: כ-5,510 ישראלים מתים מדי שנה תמותה מוקדמת כתוצאה מזיהום אוויר. מדובר בכפליים מההערכות הקודמות שעמדו על כ-2,500 מקרים. לשם השוואה, מספר ההרוגים בתאונות דרכים בישראל עומד על כ-300 בשנה. סך אובדן שנות החיים בשל תמותה מוקדמת הגיע ב-2023 ל-66,576 שנים.

בזן ומפרץ חיפה – מחיר בריאותי כבד

באזור מפרץ חיפה, שם ממוקמים מתקני בזן, המצב חמור במיוחד. מחקרים מראים ששיעורי הסרטן באזור גבוהים ב-15% מהממוצע הארצי, ושיעור אסתמה בקרב ילדים מגיע ל-16% לעומת 7% בממוצע ארצי. העלות הכלכלית-בריאותית של זיהום האוויר במפרץ חיפה מוערכת בין 561 מיליון שקל ל-1.3 מיליארד שקל בשנה. בזן עצמה מדורגת במקום השביעי ברשימת המפעלים בעלי העלות החיצונית הגבוהה ביותר, עם 436 מיליון שקל בשנה.

החשבון הסופי: מי באמת משלם?

כשמחברים את כל הנתונים, התמונה ברורה: הציבור הישראלי משלם על הדלק הרבה יותר ממה שנראה לעין. מעבר למחיר בתחנה, כל משפחה משלמת באמצעות מסים שמממנים טיפולים רפואיים, דרך ביטוחי בריאות, ולעתים גם במחיר הכבד ביותר – בריאות ואורך חיים. המעבר לאנרגיות נקיות ולתחבורה חשמלית הוא לא רק סוגיה סביבתית – זו שאלה כלכלית ובריאותית שמשפיעה על כל אחד מאיתנו.